check_circleחוקרים הרכיבו <span class='ltr-isolate font-mono'>15</span> מתוך <span class='ltr-isolate font-mono'>16</span> הכרומוזומים של השמר באופן סינתטי לחלוטין במעבדה.
check_circleהגנום עבר "ניקוי פסח" רציני: זרקו החוצה DNA מיותר, הורידו וירוסים פנימיים והוסיפו כפתור לעירוב גנים מהיר.
check_circleהמטרה? להפוך את השמרים למפעלים מיקרוסקופיים מושלמים שמייצרים תרופות מסובכות במקום לחם.
מה קרה?
הביולוגיה הסינתטית לקחה את הביטוי "לעשות מאפס" לרמה חדשה לגמרי. פרויקט בינלאומי בשם <bdi>Sc2.0</bdi> יושב כבר שנים על כתיבת קוד גנטי לתא שלם במחשב והדפסתו ל-DNA אמיתי. עכשיו, הם ממש על קו הסיום. הם לקחו את שמר האפייה הפשוט וכתבו לו מחדש את כל הכרומוזומים. והכי מדהים? השמר פרנקנשטיין הזה חי, מתרבה ומבסוט מהחיים.
מה זה אומר מדעית?
זה לא פשוט להנדס איקריוט (תא עם גרעין מורכב, בניגוד לחיידק). החוקרים לקחו את סלילי ה-DNA המקוריים של השמר, ותכננו אותם מחדש בעזרת מחשב כדי שיהיו אלגנטיים יותר. הם הסירו קטעים קופצניים (טרנספוזונים) שעושים בלגן, ושתלו מערכת גאונית שנקראת <bdi>SCRaMbLE</bdi>. המערכת הזו מאפשרת למדענים להורות לשמר לערבב לעצמו את הגנים מחדש בצורה מהירה – אבולוציה על ספידים, לפי דרישה.
למה זה חשוב?
עד היום היינו תלויים במה שהטבע נתן לנו כדי לייצר חומרים ביולוגיים. עם שמרים שמתנהגים כמו מחשב ניתן לתכנות, אנחנו נוכל לייצר כמעט הכל: מחלבוני תרופות מסובכים שלא ניתן לייצר כימית, דרך דלקים ירוקים ועד חומרים אנטיביוטיים חדשים. זהו העידן שבו אנחנו כבר לא חוקרים את הביולוגיה, אלא בונים אותה.
